עדכוני חדשות - האם ניתן להשתמש בנוגדי קרישה פומיים לטיפול בפקקת ורידית בחולי סרטן?

תסחיף או קריש ורידי הם מחלה נפוצה בחולי סרטן.

הנחיות אחרונות מ- 2016 לא ממליצות על נוגדי קרישה פומיים (DOACs ) לטיפול בקריש או תסחיף ורידי בבעלי סרטן פעיל.

עם זאת, edoxaban (Savaysa) יעילה במידה דומה ל- low-molecular-weight heparin , מלבד שיעור גבוה יותר של דימום בדרכי העיכול באנשים בעלי סרטן בדרכי העיכול.

חוקרים בריטיים בדקו את rivaroxaban [Xarelto] , במחקר אקראי, שכלל 406 אנשים בעלי סרטן פעיל, לאחר אירוע קרישיות יתר ראשון (בהם 20% לאחר תסחיף ריאתי).

מחצית מהחולים קיבלו במשך 6 חודשים קסרלטו (במינון 15 מ"ג פעמיים ביום ל-3 שבועות ואז 20 מ"ג פעם ביום במשך סה"כ 6 חודשים), ומחציתם קיבלו dalteparin (במינון 200 יחידות לק"ג במשך חודש ואז 150 יחידות לק"ג במשך 2-6 חודשים).

שיעור הישנות קריש או תסחיף ורידי היה משמעותית נמוך יותר בקבוצת הקסרלטו לעומת קבוצת ה- dalteparin ( 4% לעומת 11%, NNT=20 ) ([HR], 0.43; 95% CI, 0.19 t- 0.99) .

מחצית ממקרי ההישנות של קריש או תסחיף היו תסחיפי ריאות, שרובם נמצאו במקרה בקבוצת ה- dalteparin .

שיעור מצטבר של דימומים מג'וריים היה דומה בשתי קבוצות המחקר ( 6% עם קסרלטו ו- 4% עם dalteparin ). (HR, 1.83; 95% CI, 0.68 - 4.96) .

כן, היתה נטייה לעלייה בשיעור דימומים בבעלי סרטן של דרכי העיכול העליונות. לא היה אף אירוע של דמם במערכת העצבים המרכזית.

מסקנת החוקרים היא, כי עדיין יש לנהוג בזהירות בטיפול ב- DOACs בבעלי סרטן בדרכי העיכול העליונות.

בשורה התחתונה: קסרלטו יעיל ובטוח למניעת קריש או תסחיף ורידי חוזר בחולי סרטן, עם הסתייגות לגבי חולי סרטן בדרכי העיכול העליונות.