|
עדות נוספת לחשיבות הכושר הקרדיווסקולרי - נמצא יחס הפוך בין כושר לבין סיכון למוות מכל סיבה
Association of Cardiorespiratory Fitness With Long-term Mortality Among Adults Undergoing Exercise Treadmill Testing
ידוע, כי יש יחס הפוך בין כושר קרדיווסקולארי ובין אירועים קרדיווסקולאריים ותמותה כוללת.
אולם, לאחרונה הוצע, כי מדובר בקשר מינון- תגובה בצורת U, בו פעילות גופנית וכושר קיצוניים קשורים ביותר תמותה בשל פיברוזיס של המיוקרד, פרפור עליות והסתיידויות עורקים כליליים.
מחקר עוקבה רטרוספקטיבי התגבר על מגבלות מחקרים קודמים, בהם השתמשו בדיווח עצמי על דפוס פעילות גופנית.
חוקרים ממרפאת קליבלנד זיהו 122,000 אנשים בני 53 בממוצע, שהופנו למבחן מאמץ.
לפי צריכת החמצן המקסימלית, שנמדדת ב- metabolic equivalents (METs) , חולקו הנחקרים ל-5 קבוצות של כושר לבבי ריאתי נמוך, מתחת לממוצע, מעל הממוצע, גבוה ועילי (מעל אחוזון 97.7).
במשך מעקב חציוני של 8 שנים, נמצא קשר הפוך בין רמות כושר ותמותה כוללת בכל הקבוצות ובכל הגילאים כולל בני 70 ומעלה.
לדוגמא, שיעור תמותה (hazard ratios ) היה 1.3 לבעלי כושר גבוה לעומת עילי, 1.8 לבעלי כושר מעל הממוצע לעומת בעלי כושר עילי ו- 1.4 לבעלי כושר מתחת לממוצע לעומת בעלי כושר מעל הממוצע.
בהשוואה; סיכון לתמותה כוללת היה קטן יותר בכושר עילי לעומת כושר נמוך
[HR], 0.20; 95% CI, 0.16-0.24; P < .001 .
ממצאי המחקר מצביעים על כך, שיש תועלת בכושר גופני עילי, וכי כל עליית מדרגה בכושר מפחיתה תמותה.
בשורה התחתונה: כל עלייה ברמת הכושר הגופני מפחיתה תמותה, והסיכון הנמוך ביותר לתמותה הוא בבעלי כושר גופני עילי.
קבצים מצורפים:
|