שלום אורח, התחבר לאתר!, שכחת את הסיסמה?
  דוא"ל:
סיסמה:
טופס רישום לאתר | הוסף למועדפים | קבע כדף הבית
WWW.MedicalMedia.co.il
אודות אינדקס קישורים עדכוני רישום חיפוש תרופות כתבי עת כינוסים דף ראשי
yoman.co.il - תוכנה לזימון תורים
Medical Search Engine
Skip Navigation Linksראשי > רשימת כתבי עת > Israeli Journal of Family Practice - גליון מס' 129 > כאב בטן חוזר בילדים
יוני 2006 June | גיליון מס' 129 .No
צור קשר
חברי מערכת
רשימת גליונות קודמים
שער הגליון
סקירה ראשית
כאב בטן חוזר בילדים


פרופ' יאיר יודפת

פרופ' יאיר יודפת
הקתדרה לרפואת המשפחה ע"ש ד"ר רוזאן, ביה"ס לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה, ירושלים וסקר מנהלים, ביה"ח שיבא, תל-השומר



כאב בטן בילדים הוא תלונה שכיחה אם כי שיעור השכיחות המדויק אינו ידוע. באחד המחקרים נמצא ש-13% מילדי העממי ו-17% מהתיכוניסטים סובלים מכאבי בטן שבועיים (1). בשלב כל שהוא כאבי הבטן חולפים אבל נמצא שצעירים עם עבר של כאב בטן חוזר בילדות שטופלו על ידי מומחה סובלים יותר בהשוואה לעמיתיהם ללא כאבי בטן בעברם מבעיות נפשיות ממושכות ומכאבי ראש מיגרנוטיים (2). יתרה מכך השכיחות של תסמונת המעי הרגיז בבגרות שכיחה יותר בקרב אלו שבילדותם סבלו מכאב בטן חוזר (3). בסקר ספרות שפורסם בשנת 2005 נמצאה שכיחות של כאבי בטן בילדים בארצות מערביות בין 0.3% ל-19% כאשר השכיחות הגבוהה  ביותר היא בגיל 4—6 ובגיל ההתבגרות (4). הפתופיסיולוגיה של כאב בטן חוזר אינה ידועה כאשר מיחסים אותו לרגישות מולדת בילדים עם סיפור משפחתי רלבנטי, להפרעות נפשיות, להפרעות בתנועתיות המעי, לרגישות יתר של המעי ולאי-סבילות ללקטוז (5).
בסקירה זו נעסוק בהגדרות של כאבי הבטן החוזרים, במספר שאלות שקשורות לאבחנת מצב זה ובטיפולים השונים.

מהי השכיחות ומהם האבחנות של כאבי בטן חוזרים על רקע אורגני?
התסמינים שאינם ספציפיים יכולים להופיע גם במחלות עם רקע אורגני כמו זיהום בדרכי השתן או מחלת מעי דלקתית. באחד המחקרים שיעור הילדים עם סיבה אורגנית היה 6% כאשר מתוכם נמצאו ילדים שהראו אי-סבילות לחלבון החלב, אי-סבילות ללקטוזה, מחלת צליאק, זיהום על ידי H. pylori ושינויים בבלוטות הלימפה (על ידי אנדוסקופיה) (6). במחקר אחר נמצאה סיבה אורגנית בקרב 44.7% כאשר השכיחות הגבוהה ביותר הייתה זיהום על ידי H. pylori (7). על בעיה אחרונה זו נדון בהמשך. במחקר מברזיל הייתה עצירות הסיבה העיקרית לכאב בטן חוזר ונמצאה בקרב 55% מהילדים, 23% סבלו מטפילים בטניים וכ-20% מכיב פפטי (8). כאב בטן חוזר בגלל עצירות סמויה נמצא גם בקרב 42.3% מהילדים בדיווח ממרכז שניידר בפתח תקווה (9). במחקר נוסף מהארץ נמצאה בבדיקת אולטרה-סאונד הגדלת בלוטות הלימפה המזנטריאליות בקרב 61.4% מהילדים שסבלו מכאב בטן חוזר לעומת 9.6% בקרב ילדים ללא תלונות אלו (10). צריך תמיד לזכור גם לשלול קדחת ים-תיכונית (FMF) כאחת הסיבות לכאב בטן חוזר, אם כי המחלה מלווה בתסמינים נוספים ובסיפור משפחתי שיכולים לעזור באבחנה. תסמינים נוספים כמו חום, הקאות משמעותיות, שלשול קשה וממושך, צואה דמית, חוסר תיאבון, ירידה במשקל או בצמיחה, כאב ממוקם ברבעון העליון או התחתון של הבטן וסיפור משפחתי של מחלת מעי דלקתית מרמזים על סיבה אורגנית. יש לציין שלא תמיד ממצאים "אורגניים" הם הגורמים לכאב בטן חוזר ולכך אתייחס בהמשך.

מהן ההגדרות של כאבי בטן חוזרים בילדים?
ההגדרות של כאב בטן חוזר שונות בפרסומים השונים אבל ברובם הכוונה היא לכאבי בטן חוזרים ללא רקע אורגני. לפי הגדרתם של Apley וחב' בהגדרות אלו נכללים 3 או יותר אפיזודות של כאבי בטן מעל 3 חודשים שהם מספיק חמורים כדי להשפיע על הפעילות היום יומית (11). יש המקצרים את התקופה אפילו לחודש או חודשיים. כיום ההגדרה היא תיאורית ולא אבחנתית כך שהיא יכולה לכלול כאבי בטן פונקציונליים כמו דיספפסיה ללא כיב, תסמונת המעי הרגיז ומיגרנה בטנית אבל יכולה גם לכלול מחלות אורגניות.
ההגדרה המקובלת כיום היא לפי הקריטריונים של Rome II היא כאב בטן רציף לפחות במשך 12 שבועות במשך השנה הקודמת (12). הקריטריונים לילדים כוללים ארבע אבחנות אפשריות:
דיספפסיה פונקציונלית:
• כאב קבוע או חוזר או אי-נוחות באזור הבטן העליונה
• אין עדות למחלה אורגנית (כולל בדיקה אנדוסקופית)
• אין עדות להקלת התסמינים על ידי מתן צואה או קשר כל שהוא לצורת ולתדירות מתן הצואה
תסמונת המעי הרגיז:
כאב הבטן או אי-הנוחות מאופיינים לפי 2 מתוך 3 התופעות:
• הקלה על ידי מתן צואה
• קיים שינוי בתדירות הצואה
• קיים שינוי בצורת הצואה
נוסף על כך אין שינויים מבניים או מטבוליים שמסבירים את התסמינים. התסמינים הבאים תומכים באבחנה של תסמונת המעי הרגיז:
• מעל 3 יציאות ליום או מתחת ל-3 יציאות בשבוע
• צואה קשה או מימית
• יציאה לא תקינה כמו על ידי מאמץ, דחיפות או תחושה של חוסר התרוקנות מספקת
• יציאה של ריר עם הצואה
• תפיחות או תחושת תפיחות הבטן
כאב בטן פונקציונלי:
• כאבי בטן ממושכים ותדירים בילד בגיל ביה"ס או בגיל ההתבגרות
• אין קשר לאוכל, לווסת או ליציאות
• איבוד מה של התפקוד היומי
• הכאב אינו מזויף ואין מספיק נתונים לאבחון של הפרעה אחרת במערכת העיכול
מיגרנה בטנית:
• שלושה או יותר התקפים של כאב חזק במרכז הבטן (במשך השנה החולפת) שנמשך משעתיים ועד מספר ימים עם הפסקות שיכולות להימשך שבועות או חודשים.
• היעדר כל הפרעה ביוכימית או מטבולית, הפרעה מבנית במערכת העיכול או מערכת העצבים המרכזית ו-
• לפחות שניים מהבאים:
כאב ראש בזמן ההתקף
פוטופוביה בזמן ההתקף
סיפור משפחתי של מיגרנה
כאב הראש תחום רק בצד אחד
בתקופת ה-aura יש הפרעות בראייה, תסמינים תחושתיים או הפרעות מוטוריות
בסקירה זו נענה על מספר שאלות כפי שנוסחו על ידי Subcommittee on Chronic Abdominal Pain, of the American Academy of Pediatrics, and the North American Society for Pediatric Gastroenterology, Hepatology, and Nutrition (13). 

האם קיימת הוכחה שילדים עם כאב בטן כרוני יאובחנו כסובלים מדיספפסיה תפקודית, תסמונת המעי הרגיז או מיגרנה בטנית?
מתוך סקר פרוספקטיבי של 257 ילדים מגיל 5 ומעלה שהתאוננו על הפרעות בבטן נמצאו 127 שהתאימו לקריטריונים של Rome II לגבי דיספפסיה (14). מתוכם סבלו 26% מתסמינים דומים לתסמיני כיב ו-15% מתסמינים דומים לדיספפסיה. מתוכם נבדקו אנדוסקופית 56 ילדים ואצל 35 מהם לא נמצאה כל מחלה.
במספר רב של מחקרים נבדק הקשר בין כאב בטן חוזר עם תופעות דיספפטיות לבין זיהום על ידי Helicobacter pylori. במחקר מדנמרק לא נמצא כל קשר בין זיהום על ידי חיידק זה (15) בעוד שבמחקרים אחרים נמצא קשר בשיעור לא גדול של אלו עם ממצא אנדוסקופי או סרולוגי של החיידק (16,17). במחקר שבוצע בביה"ח שנידר נמצא החיידק בקרב 45.7% מהילדים עם כאב בטן חוזר בעוד ששיעור הזיהום בקבוצת הביקורת היה 22.8% (18). במרבית הילדים שסבלו מזיהום נמצאה גם גסטריטיס באנדוסקופיה, ב-7 ילדים נמצאה גסטריטיס ללא החיידק. הטיפול המשולש נגד H. pylori הביא לשיפור קליני בקרב 28 מתך 33 הילדים (85%) שסבלו מהחיידק ביחד עם גסטריטיס אבל גם ב-4 ילדים מתוך 8 שסבלו רק מגסטריטיס ללא זיהום על ידי החיידק וגם ב-8 ילדים מתוך 15 ללא גסטריטיס או זיהום על ידי החיידק. השאלה היא האם לטיפול עצמו לא הייתה השפעת אינבו על לפחות חלק מהילדים.
אבחנה של תסמונת המעי הרגיז נעשתה קלינית בקרב 117 מתוך 227 ילדים שנשלחו לייעוץ למרפאת גסטרו-ילדים בגלל כאב בטן חוזר (19). לא נמצאה כל מחלה אחרת כאשר שליש מהילדים סבלו מאי-נוחות בבטן העליונה ומבחילה. במחקר אפידמיולוגי גדול נמצא ש-2.4% מהילדים עם כאב בטן חוזר סבלו ממיגרנה בטנית (לפי הקריטריונים של כאב בטן חוזר מלווה בבחילה ו/או הקאה שמפריעים לפעילות היום יומית עם 3 מהבאים: חיוורון, חום, כאב בגפיים, סחרחורת או כאב ראש) ושילדים אלו היו בסיכון פי 2.6 לסבול מבעיה זו אם גם האם סבלה ממיגרנה (20). במחקר אחר עם הגדרות מעט שונות נמצאה שכיחות של 4.1% כאשר הסיכון לסבול ממיגרנה בטנית היה כפול בילדים שסבלו גם ממיגרנה רגילה (21).

האם על ידי נטילת אנמנזה מפורטת ניתן להבדיל בין סיבה אורגנית לבין סיבה פונקציונלית לכאב הבטן החוזר?
לכאב בטן פונקציונלי אין סמן אבחנתי. אין כל מחקר פרוספקטיבי שבחן את מהלך התלונות בילדים עם כאב בטן תפקודי לעומת ילדים ללא כאב בטן. בכל המחקרים שנערכו עד היום לא נמצא שתסמינים כמו תכיפות הכאב, חומרתו, מיקומו וזמן הכאב (לאחר אוכל או התעוררות בלילה) מאפשרים להבדיל בין סיבה אורגנית או תפקודית (13). ילדים עם כאב בטן חוזר סובלים יותר מבחילה, הקאה, עצירות, שלשול, כאב ראש, כאבי מפרקים ובעיות בעיניים מאשר ילדים ללא כאב בטן חוזר אבל תלונות אלו אופייניות גם לכאב אורגני וגם לכאב תפקודי. גם הבדיקה הגופנית אינה תורמת לאבחנה, אם כי דווח שילדים עם כאב בטן תפקודי סובלים יותר מרגישות למישוש הבטן (22). עם כל אלו, יש לזכור שתסמינים כמו איבוד משקל, פיגור בצמיחה, דימום ממערכת העיכול, הקאות ושלשולים קשים, כאב בטן קבוע בבטן הימנית העליונה והתחתונה, חום וסיפור משפחתי של מחלת מעי דלקתית מצריכים בירור יסודי.

מה ערכם של בדיקות המעבדה, הדמיה ובדיקות אחרות?

אין כל מחקר שהראה שבדיקות מעבדה רגילות (ספירה, ש"ד, בדיקות מטבוליות, בדיקת שתן וצואה לטפילים) יכולות להבדיל בין כאב בטן אורגני או תפקודי. במיוחד לבדיקה ה"שגרתית"  של צואה לטפילים אין כל תרומה ויש להפסיק נוהל זה במדינות מפותחות (23). על זיהום
ב-H pylori. דנו בפרק הקודם. גם בדיקה לאי-סבילות ללקטוזה אינה תורמת לפתרון הבעיה.
בדיקת אולטרה-סאונד של הבטן בילדים עם כאב בטן חוזר מגלה פחות מ-1% של ממצאים פתולוגיים אלא שברובם אין לכך כל קשר לכאב הבטן (24). גם לצילום בטן אין כל ערך (25). אנדוסקופיה יכולה לגלות אמנם אזופגיטיס, גסטריטיס או דואודניטיס בחלק מהילדים אלא שהם אינם יכולים לנבא את הפרוגנוזה שהיא לרוב טבה בילדים אלו כולל אלו עם דיספפסיה (26). מתוצאות הבדיקות לחומציות הוושט כדי לשלול רלפוקס קשה להוציא מסקנות בגלל מיעוט מחקרים עם מעט משתתפים, הטיות בבחירת המדגם ותוצאות מנוגדות (13).

מה הערך של בירור גורמים נפשיים?
אירועים שקשורים בדחק נפשי
קיימת עדות מוגבלת לקשר בין מצבי דחק יומיים לכאב בטן כרוני והאם מצבי דחק אלו משפיעים על מהלך, חומרת התסמינים או התגובה לטיפול (13). למרות זאת בשני מחקרים נמצא שבילדים עם כאב בטן חוזר נמצאה רמה גבוהה של מצבי דחק לעומת הבקרה (27,28). במחקר אחר נמצא שילדים עם כאבי בטן תפקודיים דיווחו על מדדי איכות חיים נמוכים יותר מאשר ילדים בריאים ומדדים שווים לילדים שסבלו מתסמונת המעי הרגיז או מרפלוקס גסטרו-איזופגלי (29).  נושא זה עדיין דורש מחקרים נוספים.
 
תסמינים נפשיים/התנהגותיים
לא ניתן לאבחן כאב בטן תפקודי מכאב בטן מסיבה אורגנית רק על סמך תסמינים כמו חרדה או דיכאון (30). מצד שני, ילדים עם כאב בטן תפקודי סובלים יותר מחרדה ומדיכאון, מסיכון לסבול בעתיד מחרדה ודיכאון וקיימת קורלציה בין תסמיני דיכאון בילדים עם כאב בטן תפקודי לבין אופי ההתמודדות, חוללות-עצמית (self–efficiency), תמיכה חברתית והסתגלות האם לתלונות הילדים (31–33).
 
תפקוד משפחתי
במספר מחקרים נמצאה שכיחות גבוהה יותר של קרובי משפחה של ילדים עם כאב בטן תפקודי שסבלו מחרדה, מדיכאון, מהפרעות נפשיות אחרות אבל בעיקר מסומטיזציה ובייחוד אצל האימהות (31,34). במעקב קוהורט בריטי נמצא שכאב בטן מתמיד בגיל הילדות שכיח יותר בקרב משפחות עם שכיחות גבוהה של מחלות אורגניות ותסמינים נפשיים (35). מספר המחקרים שבדקו את הקשר בין כאב הבטן התפקודי ותפקוד המשפחה הם מועטים. במחקרים אלו לא נמצא הבדל בין ילדים עם כאבי בטן לבין הבקרה לגבי שביעת רצון ההורים מנישואיהם או לגבי לכידות או קונפליקטים (36,37). במחקר שפורסם לאחרונה נמצא ששיעור הילדים עם כאב בטן חוזר שהוריהם התייחסו לכאב (דאגו) היה גבוה הרבה יותר משיעור אלו שהוריהם התעלמו מהתלונות (38). במחקר אחר נמצא שהאווירה במשפחה ומצוקת ההורים הם חזאים ליכולתו של הילד עם כאב הבטן לתפקד עם כאב (39). 

מהי יעילות הטיפול התרופתי?
מספר הטיפולים שמוצע הוא רב אלא שמיעוטם נבדק במחקר אקראי ומבוקר. לא נמצאה תוצאה חד-משמעותית בניקוד הכאב לעומת הבקרה במחקר אקראי ומבוקר עם האנטגוניסט של הקולטן של H2 פמוטידין בילדים עם כאב בטן בגלל דיספפסיה (40). צריכה מופחתת של סיבים נמצאה שכיחה בקרב ילדים עם כאב בטן חוזר ולכן תוספת סיבים ל-26 ילדים כאלו במחקר בודד, אקראי ומבוקר הביאה להטבה משמעותית (41,42). בגלל המספר הקטן של הנחקרים יש להתייחס בזהירות לתוצאות אם כי ניתן לנסות טיפול זה. למרות ההנחה שאי-סבילות ללקטוזה יכולה לגרום לכאב בטן חוזר, לא נמצאה כל השפעה של מניעת מוצרי חלב על כאב הבטן במחקר אקראי ומבוקר (43). מסקנות קבוצת Cochrane הן שאין כל הוכחה ליעילות הטיפול התרופתי ואין כל הצדקה לטיפול זה בילדים עם כאב בטן חוזר (44). 

מהי היעילות של טיפול קוגניטיבי התנהגותי?
בשני מחקרים אקראיים נבדקה השפעת הטיפול הנ"ל בכאבי בטן בלתי ספציפיים. בראשון נמצא שטיפול זה משפר את תחושת הכאב גם בקבוצה הטיפולית וגם בבקרה אלא שהשפעת הטיפול הקוגנטיבי-התנהגותי הייתה מהירה יותר ושיעור גבוה יותר של ילדים החלימו לחלוטין לאחר שלושה חודשי טיפול (45). במחקר השני היה שיעור היעלמות הכאב גבוה, שיעור חזרת התלונות ושיעור ההפרעות בפעילויות היום יומיות היה נמוך יותר לעומת הבקרה לאחר שניתנה הן לילד והן לאמו הדרכה במיומנויות להתמודדות (46).

מהי היעילות של בירור כירורגי?
אין כל עדות ליעילות של לפרוסקופיה באבחנה או טיפול בילדים עם כאב בטן חוזר. במחקר יחיד בוצעה לפרוסקופיה ב-13 ילדים עם אירועים קשים של כאב בטן ללא כל ממצאי מעבדה או הדמיה (47). בקרב 12 מהילדים נמצאה סיבה לכאב הבטן ולכולם בוצעה כריתת התוספתן. במעקב מחצי שנה ועד 3 שנים נעלם כאב הבטן אצל 10 ילדים. גם במחקר זה לא ברור האם הממצאים האורגניים שנמצאו (כמו הידבקויות של הצקום או פיברוזיס של התוספתן) היו הגורמים לכאב הבטן.

סיכום
כאב בטן חוזר בילדים שכיח מאוד בקרב ילדים בכל הגילים ושיעורו הממוצע נע בסביבות 15%. גם שיעור הסיבות האורגניות בקרב ילדים אלו הוא בממוצע בסביבות 25% כאשר בחלק גדול מהמקרים לא ברור תמיד האם יש קשר בין הממצא האורגני לבין התקפי כאב הבטן החוזר. למרות זאת חייבים בכל מקרה לשלול סיבה אורגנית. אין אפשרות לאבחן בין סיבה תפקודית לבין סיבה אורגנית על פי שכיחות הכאב, חומרתו, מיקומו והשפעתו על אורח החיים. ילדים עם כאב בטן חוזר נוטים יותר לסבול מתסמינים אחרים כמו כאב ראש, כאבי מפרקים, בחילה, הקאה, גזים ושינויים ביציאות אבל רק תסמינים נוספים כמו חום, הקאות משמעותיות, שלשול קשה וממושך, צואה דמית, חוסר תיאבון, ירידה במשקל או בצמיחה, כאב מקומי ברבעון העליון או התחתון של הבטן וסיפור משפחתי של מחלת מעי דלקתית מרמזים על סיבה אורגנית. חלק מהילדים עם כאב בטן חוזר סובלים מדיספפסיה תפקודית או זיהומית על ידי H. pylori, מתסמונת המעי הרגיז, ממיגרנה בטנית ומעצירות וטיפולים במקרים אלו יכולים לעזור לפיתרון הבעיה. אין עדות מספקת ליעילות של בדיקות מעבדה, הדמיה או אנדוסקופיה בהיעדר תסמינים שמחשידים לסיבה אורגנית. קיימות עדויות מוגבלות להשפעת מצבי דחק על כאב בטן כרוני ולעומת זאת קיימות עובדות מסוימות שקושרות את כאב הבטן עם חרדה ודיכאון ועם סיכון מוגבר לסבול מהפרעות נפשיות בעתיד. הורים לילדים אלו נוטים יותר לסבול מחרדה, דיכאון וסומטיזציה. לא נמצא קשר לתפקוד המשפחה. מרבית תוצאות המחקרים האקראיים והמבוקרים אינן תומכות ביעילות של טיפול תרופתי בילד עם כאב בטן חוזר פרט אולי לכלכלה עשירת סיבים. לטיפול קוגנטיבי-התנהגותי יש כנראה השפעה טובה לטווח הקצר.

References
1. Hyams JS, Burke G, Davis PM, et al. Abdominal pain and irritable bowel syndrome in adolescents: a community-based study. J Pediatr 1996;129:220
2. Campo JV, Di Lorenzo C, Chiappetta L, et al. Adult outcomes of pediatric recurrent abdominal pain: do they just grow out of it? Pediatrics. 2001;108:E1. Available at: www.pediatrics.org/cgi/content/full/108/1/e1
3. Howell S, Poulton R, Talley NJ. The natural history of childhood abdominal pain and its association with adult irritable bowel syndrome: birth-cohort study. Am J Gastroenterol 2005;100:2071
4. Chitkara DK, Rawat DJ, Talley NJ. The epidemiology of childhood recurrent abdominal pain in Western countries: a systematic review. AmJ Gastroenterol 2005;100:1868
5. Boyle JT. Recurrent abdominal pain: an update. Pediatr Rev 1997;18:310
6. Kokkonen J, Haapalahti M, Tikkanen S, et al. Gastrointestinal complaints and diagnosis in children: a population-based study. Acta Paediatr 2004;93:880
7. Ukarapol N, Lertprasertsuk N, Wongsawasdi L. Recurrent abdominal pain in children: the utility of upper endoscopy and histopathology. Singapore Med J 2004;45:121
8. Lunardi CA, Azevedo LA, Azevedo LC. Recurrent abdominal pain at the Pediatric Gastroenterology Outpatient Clinic. J Pediatr (Rio J) 1997;73:180
9. Eidlitz-Markus T, Mimouni M, Zeharia A, et al. Occult constipation: a common cause of recurrent abdominal pain in childhood. Isr Med Assoc J 2004;6:677
10. Vayner N, Coret A, Polliack G, et al. Mesenteric lymphadenopathy in children examined by US for chronic and/or recurrent abdominal pain. Pediatr Radiol 2003;33:864
11. Apley J, Naish N. Recurrent abdominal pains: a field survey of 1,000 school children. Arch Dis Child 1958;33:165
12. Rasquin-Weber A, Hyman PE, Cucchiara S, et al. Childhood functional gastrointestinal disorders. Gut 1999;45(suppl 2):II60
13. American Academy of Pediatrics Subcommittee on Chronic Abdominal Pain. Chronic abdominal pain in children. Pediatrics 2005;115:812
14. Hyams JS, Davis P, Sylvester FA, et al. Dyspepsia in children and adolescents: a prospective study. J Pediatr Gastroenterol Nutr 2000;30:413
15. Wewer V, Andersen LP, Paerregaard A, et al. Treatment of Helicobacter pylori in children with recurrent abdominal pain. Helicobacter 2001;6:244
16. Yang YJ, Sheu BS, Lee SC, et al. Short-term recurrent abdominal pain related to Helicobacter pylori infection in children. J Gastroenterol Hepatol 2005;20:395
17. Das BK, Kakkar S, Dixit VK, et al.Helicobacter pylori infection and recurrent abdominal pain in children. J Trop Pediatr 2003;49:250
18. Kimia A, Zahavi I, Shapiro R. et al. The role of Helicobacter pylori and gastritis in children with recurrent abdominal pain. Isr Med Assoc J 2000;2:126
19. Hyams JS. Recurrent abdominal pain and irritable bowel syndrome in children. J Pediatr Gastroenterol Nutr 1997;25(suppl 1):S16
20. Mortimer MJ, Kay J, Jaron A, et al. Does a history of maternal migraine or depression predispose children to headache and stomach-ache? Headache 1992;32:353
21. Abu-Arafeh I, Russell G. Prevalence and clinical features of abdominal migraine compared with those of migraine headache. Arch Dis Child 1995;72:413
22. Alfven G. The pressure pain threshold (PPT) of certain muscles in children suffering from recurrent abdominal pain of non-organic origin. An algometric study. Acta Paediatr 1993;82:481
23. Limoncu ME, Kurt O, Gumus M, et al. Is there an association between clinical symptoms and intestinal parasitic infections? Int J Clin Pharmacol Res 2005;25:151
24. Yip WC, Ho TF, Yip YY, et al. Value of abdominal sonography in the assessment of children with abdominal pain. J Clin Ultrasound 1998;26:397
25. Bongers ME, Voskuijl WP, van Rijn RR, et al. The value of the abdominal radiograph in children with functional gastrointestinal disorders. Eur J Radiol. 2006 Apr 20; [Epub ahead of print]
26. Hyams JS, Davis P, Sylvester FA, et al. Dyspepsia in children and adolescents: a prospective study. J Pediatr Gastroenterol Nutr 2000;30:413
27. Hodges K, Kline JJ, Barbero G, et al. Life events occurring in families of children with recurrent abdominal pain. J Psychosom Res 1984;28:185
28. Robinson JO, Alverez JH, Dodge JA. Life events and family history in children with recurrent abdominal pain. J Psychosom Res 1990;34:171
29. Youssef NN, Murphy TG, Langseder AL, et al. Quality of life for children with functional abdominal pain: a comparison study of patients' and parents' perceptions. Pediatrics 2006;117:54
30. Walker LS, Greene JW. Children with recurrent abdominal pain and their parents: more somatic complaints, anxiety, and depression than other patient families? J Pediatr Psychol 1989;14:231
31. Wasserman AL, Whitington PF, Rivara FP. Psychogenic basis for abdominal pain in children and adolescents. J Am Acad Child Adolesc Psychiatry 1988;27:179
32. Walker LS, Garber J, Van Slyke DA, Greene JW. Long-term health outcomes in patients with recurrent abdominal pain. J Pediatr Psychol 1995;20:233
33. Kaminsky L, Robertson M, Dewey D. Psychological Correlates of Depression in Children with Recurrent Abdominal Pain. J Pediatr Psychol 20062006 Mar 2; [Epub ahead of print]
34. Routh DK, Ernst AR. Somatization disorder in relatives of children and adolescents with functional abdominal pain. J Pediatr Psychol 1984;9:427
35. Hotopf M, Carr S, Mayou R, et al. Why do children have chronic abdominal pain, and what happens to them when they grow up? Population based cohort study. BMJ. 1998;316:1196
36. McGrath PJ, Goodman JT, Firestone P, et al. Recurrent abdominal pain: a psychogenic disorder? Arch Dis Child 1983;58:888
37. Walker LS, Garber J, Greene JW. Psychosocial correlates of recurrent childhood pain: a comparison of pediatric patients with recurrent abdominal pain, organic illness, and psychiatric disorders. J Abnorm Psychol 1993;102:248
38. Walker LS, Williams SE, Smith CA, et al. Parent attention versus distraction: Impact on symptom complaints by children with and without chronic functional abdominal pain. Pain 2006;122:43
39. Logan DE, Scharff L. Relationships between family and parent characteristics and functional abilities in children with recurrent pain syndromes: an investigation of moderating effects on the pathway from pain to disability. J Pediatr Psychol 2005;30:698
40. See MC, Birnbaum AH, Schechter CB, et al. Double-blind, placebo-controlled trial of famotidine in children with abdominal pain and dyspepsia: global and quantitative assessment. Dig Dis Sci 2001;46:985
41. Paulo AZ, Amancio OM, de Morais MB, et al. Low-dietary fiber intake as a risk factor for recurrent abdominal pain in children. Eur J Clin Nutr. 2006 Feb 1; [Epub ahead of print]
42. Feldman W, McGrath P, Hodgson C, et al. The use of dietary fiber in the management of simple, childhood, idiopathic, recurrent, abdominal pain. Results in a prospective, double-blind, randomized, controlled trial. Am J Dis Child 1985;139:1216
43. Lebenthal E, Rossi TM, Nord KS, et al. Recurrent abdominal pain and lactose absorption in children. Pediatrics 1981;67:828
44. Huertas-Ceballos A, Macarthur C, et al. Pharmacological interventions for recurrent abdominal pain (RAP) in childhood. Cochrane Database Syst Rev 2002;(1):CD003017
45. Sanders MR, Rebgetz M, Morrison M, et al. Cognitive-behavioral treatment of recurrent nonspecific abdominal pain in children: an analysis of generalization, maintenance, and side effects. J Consult Clin Psychol 1989;57:294
46. Sanders MR, Shepherd RW, Cleghorn G, et al. The treatment of recurrent abdominal pain in children: a controlled comparison of cognitive-behavioral family intervention and standard pediatric care. J Consult Clin Psychol 1994;62:306
47. Stringel G, Berezin SH, Bostwick HE, et al. Laparoscopy in the management of children with chronic recurrent abdominal pain. JSLS 1999;3:215

 

 


תגובות:



דף ראשי | כינוסים רפואיים | כתבי עת רפואיים | חיפוש תרופות | תנאי שימוש | אודות מדיקל מדיה | צור קשר | קוסמטיקה ואסתטיקה רפואית | קוסמטיקה רפואית
המידע המופיע באתר זה מיועד לצוות רפואי בלבד. המידע באתר אינו מהווה בשום אופן ייעוץ רפואי ו\או משפטי.
שימוש או צפייה באתר זה מעידים על הסכמתך לתנאי השימוש.
תנאי שימוש באתר זה:
ידוע לי שעל ידי שימוש באתר זה, פרטיי שמסרתי יאספו ע"י חברת מדיקל מדיה על מנת ליצור איתי קשר בנוגע לאירוע זה ולאחרים. מדיקל מדיה אף רשאית להעביר את פרטי הקשר שלי מעת לעת לחברות קשורות אליה ו/או צדדים שלישיים כחלק מהמודל העסקי שלה לשימוש בכיווני שיווק עבור לקוחותיה שכולל ניוזלטר מדעי לרופאים, מידע על עידכוני רישום של תרופות וציוד רפואי, נושאים מקצועיים, פרסומים שונים, הזמנות לכנסים, הזמנות למפגשים עם נציגי פארמה וכיוצ״ב. ידוע לי כי אני זכאי לבקש מחברת מדיקל מדיה לחדול משימוש במידע בכל עת ע"י שליחת הודעה כתובה לחברה ובמקרה זה תתבטל הסכמתי לעיל מיום שהתקבלה ההודעה.

לצפייה בתנאי השימוש לחץ\' כאן
Powered by Medical Media Ltd.
כל הזכויות שמורות לי.ש. מדיקל מדיה בע"מ ©