לחברים שלום,
אתר האינטרנט של האיגוד עלה לאוויר וכתובתו www.familymed.org.il .האתר משמש ככלי הקשר המרכזי בין האיגוד לבין חבריו. באתר תמצאו הודעות על כנסים והשתלמויות בחסות האיגוד, השתלמויות סופי שבוע של האיגוד מתפרסמות באתר במקביל למשלוח ההודעות בדואר לבתי החברים.
כמו כן, באתר עדכונים קליניים, פורום לדיונים והצגות מקרה שמנהלים ד"ר עמוס ריטר והח"מ ומידע רב על המחלקות והחוגים ברפואת המשפחה, טופס ההרשמה לאיגוד, הודעות הוועד ומנוע חיפוש של כל המחקרים שבוצעו על ידי רופאי משפחה בארץ (כולל מאמרים שאינם ב-Medline). בקרוב יעלה בו גם מדור של עדכונים שלנו ובשבילנו. כל יוזמה או רעיון לקידום האתר יתקבלו בברכה.
גובש באיגוד נוהל להענקת מלגות מצוינות למציגים בכנסים מדעיים בחו"ל. הנוהל פורסם באתר האיגוד והופץ למנהלי המחלקות. מועמדים מתבקשים לפנות ליו"ר הוועדה,
ד"ר יחיאל עזרא, או למזכירת האיגוד, הגב' שרית אומרדקר, בהתאם למפורט באתר.
הכנס לרפואת המשפחה ורפואה כללית ה-22 בשיתוף האיגוד וחברת מדיקל מדיה נערך בחודש דצמבר, ואנו תקווה שהמשתתפים נהנו מהמושבים ומהנושאים שעלו בכנס ההתעדכנות. אנו פתוחים לרעיונות ולנושאים שלדעתכם חשוב שיעלו בכנסי ההתעדכנות. נושאים ניתן להעביר לח"מ המייצג את האיגוד בוועדה המארגנת של הכנס הבא.
הכנס השנתי של האיגוד ע"ש שבתאי בן מאיר ייערך השנה בחסות החוג של אוניברסיטת תל אביב בתאריך 02/04/2008. אנא שריינו מועד זה ביומניכם. לוועדה המדעית של הכנס הגיעו יותר משמונים תקצירים של עבודות מחקר מקוריות בתחום רפואת המשפחה, זה ייצוג מכובד של העשייה הרבה בכל המחלקות.

ד"ר מרדכי אלפרין

רקע
בשנים 1995-1991 נערך מחקר ה-POCSOW (West of Scotland Coronary Prevention Study). המחקר נועד לבדוק את השפעת התרופה Pravastatin במינון 40 מ"ג על התמותה והתחלואה הקרדיו-וסקולרית בגברים בגיל העמידה. המחקר נמשך חמש שנים והשתתפו בו גברים בגיל 60-50 עם היפרכולסטרולמיה, ללא מחלה קרדיו-וסקולרית. במחקר נמצאה ירידה בתמותה הקרדיו-וסקולרית לאחר 5 שנים (1.3% לעומת 1.9%), ירידה בתמותה הכללית (3.2% לעומת 4.1%, 0.051=p), וירידה בתמותה הקרדיו-וסקולרית והתקפי לב (5.5% לעומת 7.9%).
עם תום המחקר חזרו המטופלים לטיפול רופאי המשפחה, אולם המעקב אחריהם נמשך 10 שנים נוספות כדי לבחון את פרופיל הבטיחות של התרופה וכן לעקוב אחר השימוש בתרופה 5 שנים לאחר המחקר (באותן שנים הפרקטיקה המקובלת הייתה טיפול בסטטינים כמניעה שניונית בלבד ולא כמניעה ראשונית, ולכן רוב המטופלים הפסיקו את הטיפול בתום המחקר).

מטרה
לבחון את השפעת התרופה על מחלות ותמותה קרדיו-וסקולרית 5 שנים לאחר הפסקת נטילתה.

שיטות
נכללו במחקר ה-WOSCOP גברים ללא התקף לב בעבר ועם שתי מדידות LDL מעל 155 מ"ג/ד"ל כאשר לפחות מדידה אחת היא מעל 174 מ"ג/ד"ל ולפחות אחת קטנה מ-232 מ"ג/ד"ל.
נבחנה התמותה הכללית, התמותה הקרדיו-וסקולרית, התמותה ממחלת לב כלילית, תמותה ממחלת לב כלילית והתקף לב שאינו קטלני, שבץ מוחי ותמותה או אשפוזים עקב מחלת לב כלילית.

תוצאות
הגיל הממוצע של המשתתפים עמד על 55 שנים, לחץ הדם הממוצע עמד על 135/85 ורמת LDL ממוצעת 192 מ"ג/ד"ל.
שיעור המשתתפים שנטלו סטטינים בתום המחקר מוצג בטבלה:



תוצאות המעקב הדגימו כי הירידה בתמותה הכללית שנצפתה במהלך המחקר נמשכה גם 5 שנים לאחר סיום הטיפול בסטטינים. התמותה הכוללת במהלך תקופת המחקר וחמש שנות המעקב הנוספות הייתה 20.5% בקבוצת הבקרה לעומת 18.7% בקבוצת המחקר (ירידה יחסית של 12%, 0.03=p).
התמותה ממחלות קרדיו-וסקולריות במהלך המחקר וחמש שנות מעקב נוספות הייתה 9% בקבוצת הבקרה לעומת 7.6% בקבוצת המחקר
(ירידה יחסית של 19%, 0.01=p), והתמותה הקרדיו-וסקולרית או מהתקף לב שאינו קטלני במהלך המחקר וחמש שנות מעקב הייתה 15.5% בקבוצת הבקרה לעומת 11.8% בקבוצת המחקר (ירידה יחסית של 27%, p<0.001). אירועי תמותה משבץ מוחי עלו בקבוצת המחקר לעומת קבוצת הבקרה ב-37%, אולם לא נמצאה מובהקות סטטיסטית.
במהלך המעקב נמצאה עלייה של 46% בסיכון לסרטן הערמונית, 1.8% בקבוצת הבקרה לעומת 2.7% בקבוצת המחקר. העלייה לא הייתה מובהקת מבחינה סטטיסטית.

דיון
במחקר ה-WOSCOP נמצא כי סטטינים מביאים לירידה בתמותה הקרדיו-וסקולרית ובסיכון לאירוע כלילי. תוצאות מחקר זה ומחקרים נוספים הובילו לשימוש נרחב בסטטינים גם למניעה ראשונית. תוצאות המעקב מראות כי הירידה בסיכון לתחלואה ולתמותה קרדיו-וסקולרית נמשכת לפחות 5 שנים לאחר סיום הטיפול.
השפעת הסטטינים נמשכה גם לאחר הפסקת הטיפול. הסברים אפשריים הם: ייצוב הפלאק הטרשתי והאטה בהתקדמות המחלה הכלילית או נסיגה של התהליך הטרשתי במהלך הטיפול.
בדיקות עלות-תועלת קודמות שנעשו לנטילת סטטינים לא הביאו בחשבון את השפעת התרופה לאחר הפסקת נטילתה. על פי חישוב הכולל את הנתונים החדשים, יש צורך לטפל ב-19 חולים למשך 5 שנים כדי למנוע מקרה מוות או אשפוז אחד במשך 15 שנים.
העלייה שנצפתה בשכיחות גידולי סרטן הערמונית ככל הנראה מקרית ולא ניתן לשייכה לטיפול בסטטינים.
במטה-אנליזה של מחקרים דומים לא הודגמה עלייה בשכיחות סרטן הערמונית ובחלק מהמחקרים אף הודגמה ירידה. יש לציין כי במחקרים אלה לא נבדקה שכיחות הגידולים במעקב ארוך טווח וייתכן שיש גידולים איטיים שהשינוי בשכיחותם ייראה רק במעקב ארוך טווח.
במחקר נמצאה ירידה בסיכון בחולים המקבלים סטטינים כמניעה ראשונית. שני מחקרים אחרים שבחנו מניעה שניונית של מחלת לב, הראו תוצאות לא עקביות: באחד המחקרים שבו טופלו חולים בסיכון גבוה, לא נמצאה ירידה בתמותה לאחר 5 שנות טיפול, ובמחקר אחר שבו נכללו חולים בסיכון נמוך יותר, נמצאו תוצאות דומות למחקר הנוכחי. ייתכן, אם כך, שאפקט מגן של סטטינים לאחר הפסקת הטיפול אפשרי רק בחולים בסיכון נמוך יותר.
השימוש בסטטינים למשך תקופות זמן ארוכות נפוץ היום, וזו אולי התרופה הנמכרת ביותר בעולם. אחת הבעיות הקשות עם התרופה היא ההיענות הנמוכה לטיפול למרות המיעוט של תופעות הלוואי ופרופיל הבטיחות הגבוה. במקביל להוכחה שהאפקט של התרופה נמשך לפחות באופן חלקי שנים רבות לאחר הפסקת הטיפול, עלינו להמשיך ולחפש את הדרך להגברת ההיענות לנטילת התרופה לזמן ממושך.