מחקרים אפידמיולוגיים הראו קשר תלוי מינון בין צריכת אלכוהול וסיכון לפרפור עליות, ואף לחזרת פרפור עליות לאחר אבלציה.

מחקר אקראי פרוספקטיבי אוסטרלי, המתפרסם ב- New England Journal of Medicine , כלל 140 מטופלים בקצב סינוס, שצרכו 10 ומעלה משקאות אלכוהוליים בשבוע, ובעברם 2 ומעלה אירועים של פרפור עליות.

הנחקרים טופלו בשיטה לשליטה בקצב הלב, ולא תוכנן טיפול באבלציה. גיל הנחקרים הממוצע היה 62, 85% מהם היו גברים.

הנחקרים עברו השתלת קוצבים או מכשירים לטיפול בקצב הלב, ושידרו תמונת א.ק.ג. פעמיים ביום.

הזמן מהפעם הראשונה בא אובחן פרפור עליות היה 6.9 שנים בקבוצה, שהתנזרה משתייה, ו- 4.9 בשנים בקבוצת הביקורת.

שתי הקבוצות קיבלו אותו טיפול אנטיאריתמי.

מספר המשקאות לשבוע בתחילת המחקר היה דומה בשתי הקבוצות ( 16.8 בקבוצת ההתנזרות ו- 16.4 בקבוצת הביקורת).

שתייה בהגזמה ( ( binge של 5 ומעלה משקאות באירוע אחד לפחות פעם בחודש, היתה ב- 29% בקבוצת ההתנזרות וב- 23% בקבוצת הביקורת.

הקבוצה, שהתנזרה מאלכוהול הפחיתה צריכת אלכוהול ל- 2.1 משקאות בשבוע בממוצע (לעומת צריכה של 13.2 משקאות לשבוע בקבוצת הביקורת).

61% השיגו התנזרות מלאה.

לאחר שבועיים של התייצבות, שיעור חזרת פרפור עליות, שנמשך 30 שניות ומעלה היה 53% בקבוצת ההתנזרות ו- 73% בקבוצת הביקורת, במשך 6 חודשים.

בקבוצת ההתנזרות משך הזמן עד חזרת הפרפור היה גדול משמעותית יותר (hazard ratio, 0.55, 95% CI, 0.36 - 0.84; P=0.005 ).

גם הזמן החציוני בפרפור עליות היה משמעותית נמוך יותר בקבוצת ההתנזרות ( 0.5% לעומת  1.2%, P=0.01 ). שיעור קבלות לבית חולים היה 9% ו- 20%, בהתאמה.

בשורה התחתונה: שימוש באלכוהול מגדיל סיכון לפרפור עליות חוזר, והתנזרות מפחיתה סיכון ואשפוזים.