תסמונת קדם-אוטם (Pre-Infarction), שינויי אורחות חיים ורופא המשפחה
ד"ר אוסקר קרקוף, פנינה נדר, אינה גרשינסקי, פרופ' אבי כספי
מכון הלב, המרכז הרפואי קפלן, רחובות
מחלות קרדיו-וסקולריות הן הגורם מספר אחת לתמותה בחברה המערבית. מחלות אלו מדגימות את ההשפעה המכרעת של אורח החיים על התפתחות התחלואה הטרשתית. המחלה הופכת להיות שכיחה יותר ויותר במקביל להתפתחות התיעוש של המדינות.
מחלות הקשורות קשר אמיץ באורח חיים שונות בצורה מהותית ממחלות אחרות בכך שהן ניתנות בעיקרון למניעה או להקטנת שכיחותן וחומרתן ע"י שינויים דיאטטיים ושינויי אורח חיים נוספים.
ההתפתחות של מחלות הקשורות באורח חיים היא איטית והן מתפרצות לאחר שנים רבות. לאחר שהן התפרצו הן מהוות בעיה קשה לטיפול.
לפני כמאה שנה הייתה הסיבה העיקרית לתמותה מחלות זיהומיות מידבקות. מחלות הלב היו בתחתית הרשימה. ההתקדמות בתנאי הסניטציה, התפתחות תרופות אנטיביוטיות וחיסונים ובמקביל שינוי אורח החיים והדיאטה הביאו את מחלות הלב ממקום 5-4 כסיבת מוות למקום הראשון הבלתי מכובד.
מחלות אורח חיים מכילות מרכיבים ברורים ופשוטים הניתנים לשינוי שבאופן ברור קשורים לתצרוכת קלורית מופרזת, עישון וחוסר פעילות גופנית.
גורמים נוספים, כגון: גנטיקה, סוכרת, יל"ד ויתר שומני דם, יהיו בעלי השפעה מופחתת על התפתחות התחלואה
הקרדיו-וסקולרית אם המרכיבים הניתנים לשנוי אכן ייעלמו.
לצערנו, המלחמה בהשמנת יתר ובעישון אינה מוצלחת דייה. חלק ניכר מחולי הלב נכשלים הן בירידה במשקל והן בהפסקת עישון, כל זאת גם לאחר החלמה מהתקף לב.
מקומו של רופא המשפחה מרכזי וייחודי בתהליכי מניעה ראשונית ומשנית, והצלחתו תלויה במידה רבה בהיענות (Compliance) של החולה. לצערנו, ההיענות של החולה טובה יותר בהקפדה על הטיפול התרופתי ופחות בשינוי אורח חיים, ולפיכך יש צורך במתן הדגשים והשקעת מאמץ של רופא המשפחה בהכוונת החולה בכל אמצעי לשינוי אורח חיים, וכל זאת במסגרת הזמן המוגבל שמוקצב לחולה במערכות הבריאות הציבוריות כיום.
הרווח לחולה למשפחתו ולקהילה ממניעה ראשונית ומשנית מוצלחות הוא עצום. המפגש בין החולה לרופאו גם ברפואה המתוחכמת של היום מתחיל בשיחה בתלונות הרפואיות של החולה הסימפטומטי.
שלב קריטי בחייו של החולה הכלילי היא הופעה של תסמונת תעוקתית בלתי יציבה. שלב זה הוא בעל חשיבות עליונה לאבחנה מיידית:
1. אי אבחנה עשוי להביא לאוטם חריף ו/או למוות פתאומי.
2. אבחנה וטיפול מיידיים עשויים למנוע התפתחות אוטם חריף
בשריר הלב על כל המשתמע מהאוטם החריף.
אף שהתלונות הקליניות של תעוקה בלתי יציבה, או בעבר תסמונת קדם-אוטם, הן ברוב המקרים ברורות, והחולה מרגיש וחווה את השוני ביכולתו ובתפקודו, ואנו נכשלים בחלק ניכר מהמקרים לאבחן זאת. התופעה ידועה במשך שנים. עבודות מוקדמות לפני כ-70 שנה תיארו מציאות של סמנים מקדימים בכ-50% מהחולים שבהמשך פיתחו אוטם בשריר הלב (2,1).
מחקרים נוספים בהמשך הצביעו אף על כ-70% מהחולים עם סימנים מקדימים טרם האוטם החריף (4-3). על בסיס נתונים אלה הנחנו כי העלייה במודעות הציבור למחלה הכלילית הטרשתית תביא לפנייה לייעוץ רפואי של יותר חולים עם תסמונות קדם-אוטם, וכי מציאות פחות חולים עם סמנים מקדימים לאוטם בקבוצת חולי אוטם שריר הלב תבטא ערנות יתר של החולים ופנייה מהירה לייעוץ רפואי שתקטין את הופעת האוטם החריף בשריר הלב.
בהסתמך על הנחות אלו הפצנו שאלון רפואי ל-121 חולים עוקבים שהתקבלו עם אוטם חריף בשריר הלב ליחידה לטיפול נמרץ בחולי לב במרכז הרפואי קפלן. בשאלון נתבקשו החולים לציין כל סימפטום שהופיע מעל 12 שעות קודם לאוטם החריף. החולים נתבקשו לתאר את הסימפטומים בעצמם. רק כאבים בחזה, לחץ בחזה, אי נוחות בחזה או קוצר נשימה הוגדרו כסימנים מקדימים.
הטבלה הבאה מציגה מין, מקום האוטם והתזמון של הסמנים המקדימים.
סמנים מקדימים=ס"מ
.jpg)
הסקר שלנו מדגים פעם נוספת כי ל-67% מהחולים שאושפזו עקב אוטם חריף בשריר הלב יש סמנים מקדימים. השכיחות גדולה יותר באוטם קדמי עד 79% לעומת אוטם תחתון עד 62%. התלונות יכולות להתחיל ימים ואף שבועות טרם האירוע החריף. ההנחה כי המודעות המוגברת תקטין את שכיחות הסמנים המקדימים בקבוצת החולים עם אוטם שריר הלב התבדתה!
להפתעתנו ולאכזבתנו, המציאות של סמנים מקדימים היתה בכ-70% מהחולים בדיוק כמו בעבודות שלפני דורות! תוצאות אלו מדגישות את הצורך החיוני ומיידי להגן על החולים בפני הופעת אוטם בשריר הלב בהמשך לתסמונת קדם-אוטם. יש צורך במערכה צבורית או בפיתוח טכנולוגיות שתאפשר לחולים לאבחן בעצמם תסמונות איסכמיות וגם כאן מקומו של רופא המשפחה מרכזי בחינוך, בהסברה ובאבחון מיידי של תסמונות קדם-האוטם.
References
1. Feil H. Preliminary pain in coronary thrombosis. Amer J Med Sci 1937;193:42
2. Sampson J. The diagnosis of impending acute coronary occlusion. Amer Heart J 1937;13:675
3. Solomon HA. Prodromata in acute myocardial infarction. Circulation 1969;40:463
4. Alonzo AA. Prodromata of myocardial infarction and sudden death. Circulation 1975;52:1056
קבצים מצורפים:
|